2. השאלות שכל משקיע חייב לענות עליהן

לדעתי, זה הפוסט הכי חשוב שאפרסם.

בוודאות אצטרך לחזור ולקרוא את הפוסט הזה. ככל הנראה בעתיד אצטרך לשכלל את המסר שלו.

 

לאחרונה, חבר החליט לקחת את ההשקעות שלו בידיים. משמעות הדבר פתיחת חשבון אצל ברוקר ובחירה עצמית של מניות. כלומר, לא לתת לאדם לא ידוע לנהל לו תיק השקעות שתוכנו לא ידוע.

 

כאדם שמתעסק לראשונה עם השקעות בצורה עצמאית, טבעי שהיו לו שאלות. עם פתיחת החשבון אצל הברוקר, עוד לפני העברת הכספים הראשונה הוא שאל אותי שאלות על אסטרטגיות השקעה:
האם לשים את כל הכסף בקרן סל אחת או לפצל בין קרן הסל למניות של חברות בודדות? מה כדאי, להשקיע במניות דיבידנד או במניות צמיחה? ובאילו חברות לבחור הכי כדאי לבחור בכל אחת מהאסטרטגיות?

 

אני לא רואה בעצמי יועץ השקעות. אחרת, הייתי מגייס כסף מאנשים ומקים בית השקעות. אנו אנשים שונים שרואים את העולם בצורה שונה. המצב הכלכלי שלנו אחר וכך גם סדר העדיפויות שלנו. 

 

איך אני אמור לדעת מה מתאים לו?

 

לפני שאדם לומד על אסטרטגיות השקעה, חברות, מצב הכלכלה, ההשפעה של התרחשויות גיאו-פוליטיות על שרשראות האספקה ועל ההיצע וביקוש לסחורות בעולם, לפני כל הדברים האלו, כדי להשקיע ולהרוויח כסף על האדם להכיר את עצמו.

 

מענה על השאלות הבאות יעזור לכל אחד לגבש תמונה כללית על עצמו. היא תעזור לוודא שלא יפסיד את כספו. השאלות מסודרות לפי החשיבות שאני מייחס לתשובות עליהן.

האם אצטרך את הכסף ?

זו השאלה הבסיסית ביותר. אין שום טעם להשקיע כסף שאדקק לו לקניות בסופר, אך ההסתכלות צריכה להיות יותר רחבה.

 

לעיתים אנשים צריכים יותר מזומנים ממה שיש באמתחתם ברגע נתון. בין אם מדובר בעתות משבר כמו: פיטורים, משבר משפחתי, משבר בריאותי או אם מדובר בסיבה משמחת  כמו הרצון לצאת לחופשה משפחתית. 

 

כפועל יוצא, במידה והם משקיעים, הם עשויים למכור את המניות שבבעלותם כדי להשיג מימון.

ייתכן שהם ימכרו במחיר נמוך מהמחיר בו רחשו את המניות, כלומר ינעלו הפסד. לחילופין, ייתכן שהם ימכרו ברווח מסוים. בכל מקרה, עצם המכירה עלול למנוע מהם רווחים פוטנציאליים עתידיים, שהיו מרוויחים במידה ולא היו מוכרים.

 

קיום מצבור מזומנים לשעת הצורך חיוני להצלחה כמשקיעים

 

ישנן דרכים רבות למימוש רשת ביטחון שמורידה את הדאגה והלחץ מכתפינו. חלק מהאנשים יעדיפו לחסוך 3-6 משכורות בטרם יתחילו להשקיע. אני לצורך העניין, יודע שאחוז מסוים מההכנסה נטו שלי הולך להשקעה. פלח אחר נשמר בחיסכון ובשאר הכסף אני משתמש בחיי היומיום.

כמה זמן ומאמץ אני מתכוון להשקיע בלימוד הנושא?

השאלה הזו מדברת בעד עצמה. אם אין לי שום עניין בתחום ואני מעדיף לא לבלות את זמני הפנוי במחשבה על חברות, כסף ודוחות כספיים, האסטרטגיה שלי תהיה שונה מזו שאבחר במידה ואני כן מתעניין בנושא.


במקרה הראשון הפתרון הטוב ביותר יהיה להשקיע בצורה הפאסיבית ביותר- קרן סל מחקה מדד/ קרן סל מניבה אחרת שיש לה דמי ניהול נמוכים ביותר (גם כאן נדרש מעט מחקר עצמי). עם זאת, במידה ואני מתכוון להשקיע זמן ומאמץ, יהיו לי יותר אפשרויות השקעה וייתכן שגם אצליח להשיג תשואה גבוהה יותר.

האם אני סבלני?

במענה על השאלה הזו אנחנו מתחילים להתקדם לכיוון ההשפעות של חיי היומיום על סגנון ההשקעה שלנו.

 

התשובה לשאלה זו מבדילה בין משקיעים לסוחרים. משקיעים הם אנשים שקונים מניות ומחזיקים בהן לזמן רב. הם מאמינים שהרווחים הגדולים מצויים בטווח הארוך ולכן אין להם שום בעיה להמתין בסבלנות לאורך שנים עד שהרכישות שעשו יניבו את התשואות להן קיוו. 

 

סוחרים לעומתם, חיים בטווח הקצר. הם קונים ומוכרים מניות בטווחי זמן של דקות ושעות. לעיתים הם פועלים בטווחי זמן ארוכים יותר של ימים ושבועות. הם מנסים למקסם את הרווח בטווח הקצר ע”י שימוש בטכניקות ניתוח מתוחכמות, קנייה ומכירה של מניות לפי מומנטום (ניצול תגובת העדר) ואפילו יהמרו בטכניקות שונות כגון מסחר באופציות, נגזרים ועוד שלל מושגים שאין לי מושג מה הם אומרים.

 

כל אחד ואחת צריכים לענות על השאלה הזו כדי לספק לעצמם מסגרת לתדירות שבה נעשה פעולות, כמה זמן נשקיע בעיסוק הזה (חוסר רצון להשקיע זמן ומאמץ בשוק ההון בהכרח גורר הימנעות ממסחר במניות) ומה יהיו התגובות שלנו לשינויים בטווח הקצר בהתנהגות השוק.

כמה אני מושפע מגורמים חיצוניים?

כמשקיעים בעידן המודרני, אנחנו מופצצים במידע בכל רגע ונתונים לאלפי גורמי השפעה בכל כיוון שנלך. מכתבות בחדשות על קריסת תעשיית ההייטק ועד סרטונים בטיקטוק שסיפרו לנו שקריפטו זה העתיד. מכותרות על העלייה המטורפת במחירי הנדל”ן עד חברים שמספרים לנו שמניות פודטק זה הדבר החם הבא. 

 

כל אחד מאלה יכול לגרום לנו לתחושת אופוריה שנובעת מתמיכה בתזה שלנו או לדיכאון וחרדה כי אנו מטילים ספק בהחלטות שלנו, וחוששים שעשינו את הבחירה הלא נכונה.

 

לכן יש לשאול:
– האם אני מושפע רגשית מאמירות של אנשים אחרים?

– האם אשנה את ההחלטות שקיבלתי בגלל טענה של אדם אחד?

– האם תנודות יומיות במחיר המניות יגרמו לי לחרדות וללחץ?

– האם ארגיש לחץ לקנות מניות בגלל עליה במחיר (או לחילופין מכירה של מניות בגלל ירידה במחיר?)

    •  

רגישות יתר לגורמים חיצוניים עלולה לגרום לפעולות אימפולסיביות ומסוכנות. עם זאת, אדישות יתר למידע חדש עלולה להביא לפספוס הזמנות טובה לעשות רווח או להימנע מהפסדים. 

 

למרות זאת, הסכנה לטעויות בגלל פעולות אימפולסיביות גדולה יותר לדעתי.

כמה אני פתוח לסיכון?

במילים פשוטות- כמה אני יכול לראות את מחיר האחזקות שלי יורד מבלי להיכנס לחרדה ודיכאון? 

 

 שנת 2022 היא הדוגמה לחשיבות שאלה זו. שווקים דוביים וירידה גדולה במחיר המניות בפרק זמן קצר מאוד כמו שראינו השנה יכולים להשפיע על כל אחד. במיוחד על מי שזקוק לכסף (ראו שאלה 1), ולגרום לחרדה ולחץ נפשי רב.

 

אמחיש בדוגמה מהחיים. גרף מניית נטפליקס (NFLX) מוצג למטה על פני שנת 2022 (תחילת ינואר עד תחילת דצמבר). רכשתי את המניה בסביבות התאריך המסומן. מספר ימים לאחר מכן ראיתי את מחיר המניה נופל ב-30% בגלל דו”ח רבעוני גרוע שנטפליקס פרסמה באותו הזמן (בערך 600 דולר נמחקו ברגע). 

 

זה מסוג המצבים שעלינו לדעת האם אנחנו מסוגלים לעמוד בהם.

נטפליקס 01.01-03.12.22

אין טעם להגיע למצב בו אני חרד לכסף ולעתיד שלי בגלל האופן בו השוק מתנהג. ישנן חברות רבות שהתנודות במחיר המניה שלהן קטנות משמעותית והן אפילו משגשגות בשווקים דוביים.

מה המטרה שלי בהשקעה?

האם אני רוצה להשתמש בשוק ההון ככלי ליצירת תזרים מזומנים נוסף למשכורת שלי? אולי אני רוצה להשקיע במניות שמחירן יעלה כמה שיותר לאורך הזמן ואז אוכל למכור אותן ברווחים גדולים מאוד?

 

שאלה זו לדעתי הפחות חשובה מבין השאלות המפורטות פה. אך היא בהחלט עוזרת לצמצם את האפשרויות בכל הנוגע למבחר העצום של מניות שקיימות בשוק.