Uncategorized

  • סיכום חצי-שנתי, 2023

    חצי שנה עברה ואני חושב שזה זמן טוב מאוד לבחון כיצד תפקד התיק שלי ב-2023.

    למרבה השמחה, התוצאה טובה מאוד:

    מזל או שכל?

    נכון לעכשיו, השנה התיק שלי מוביל על ה-S&P 500 ב-6.21%! 23% אפס לנכס לעומת 16.79% לסנופי.

    הייתי שמח לקחת את הקרדיט ולהגיד שהפער נובע מיכולת בלתי רגילה לראות את הנולד. את האמת אפשר ללמוד מצפייה בביצועי המניות שלי מתחילת השנה.

    ההייפ של 2023- AI

    העלייה הפנומנלית של התיק שלי נובעת מההתרגשות סביב הבינה המלאכותית, בעקבותיה טסו מניות הביג-טק מתחילת השנה.

    לעומתן, מניות מהתחומים הפיננסיים (SPGI,TROW), הנדל”ן (VICI), ו-WSM שעוסקת במוצרי ריהוט ועיצוב הבית עלו בצורה צנועה הרבה יותר.

    אני מוכן לקחת קרדיט על ההתנהלות שלי בחצי הראשון של השנה, שהייתה אחראית ביותר.

    סגרתי את הפוזיציה שלי בדיסני לאחר ששיניתי את דעתי על הסיפור של החברה. הצלחתי לנצל עלייה גדולה לטווח קצר במחיר המניה ומכרתי בהפסד קטן משהיה אילו נשארתי.

    פוזיציה נוספת שסגרתי הייתה JPM. הגעתי למסקנה שאני לא מבין בבנקים מספיק כדי להחזיק במניות הבנק. למזלי, הספקתי לצאת לפני משבר הבנקים של מרץ, כך נמנעתי מהחששות שהציפו את השוק באותה העת.  

    מהלך נוסף שאני גאה בו בחצי השנה האחרונה הוא מהלך של הימנעות מפעולה.

    חשבתי לפתוח פוזיציה ב-TPL. פשטות המודל העסקי של החברה קרצה לי מאוד אך בעקבות המחיר הגבוה של המניה (~1700$) החלטתי לחכות עם הרכישה. בפרק הזמן הזה המשכתי לחקור על החברה וגיליתי מספר דברים שלא אהבתי ולכן החלטתי להימנע מקנייה. החלטה נכונה.

    סגרתי גם את הפוזיציה שלי ב-JEPI, ששילמה לי דיבידנד יפה של בערך 100$ בשנה. אמנם JEPI שילמה דיבידנד של 10-11%, אך שווי המניה כמעט ולא זז. לכן בחרתי לנתב את הכסף לאפיקים רווחיים יותר.

     

    בחצי השנה האחרונה גם ההפסד שלי על BST התכווץ ועומד כעת על 11%. אני שוקל תקופה ארוכה לסגור את הפוזיציה ולהשקיע את הכסף חברות טובות הרבה יותר. על הכוונת עומדת בינתיים אינטואיט (INTU). נכון לעכשיו, אני מתעכב מאוד בביצוע המחקר על INTU ולכן דחיתי את היציאה מ- BST.

    עדיין בפיגור גדול

    בחזרה למציאות. מיום פתיחת התיק שלי ועד עכשיו אני עדיין  בערך ב-15% פיגור אחרי ה-S&P 500.

    הדרך עוד ארוכה ומפותלת, אך אפשר לשים את האצבע על מספר נקודות שיישמתי נכון בחצי השנה האחרונה:

    • –  בדקתי את הסיפור של החברות שאני מחזיק ומכרתי את הסיפורים שלא אהבתי/הכרתי.
      • –  חקרתי לעומק ונמנעתי מכניסה לחברה שיש לה סיפור טוב אך עם הרבה חורים בעלילה.
    • –  למדתי שעדיף להחזיק חברות איכותיות, עם סיפורים טובים, שצולחות תקופות קשות ומתגמלות בגדול כאשר הזמנים משתנים על פני החזקת קרנות סל שמעניקות גיוון ודיבידנד אך מפגרות מאחור.

    אציין גם החלטה שקיבלתי ממניע רגשי, ובמזל מסתבר שהצילה אותי:

    • –  הימנעות מפתיחת פוזיציה בגלל שמחיר המניה היה גבוה מידי ולא יכולתי לשלם אותו.
    •  
    • מחיר המניה צריך להיות השיקול האחרון בסדר השיקולים ובחשיבותו בהחלטה האם להשקיע או להימנע מהשקעה בחברה. במקרה של TPL, המחיר היה ראשון בסדר וראשון בחשיבות מפני ש-1700$ היה מחיר יקר מידי עבורי.
    • עליי לוודא שאני לא ממהר או מתעכב בקבלת החלטות בהסתמך על מחיר המניה במקום על הסיפור של החברה.
  • Texas Pacific Land Corp שמעתה תיקרא TPL, היא חברה מאוד מעניינת.

     

    החברה קיימת משנת 1888, כ-135 שנים. היום יש לה מודל עסקי פשוט- החברה מחזיקה מעל 3.5 מיליון דונם של קרקעות בטקסס. את הכסף החברה עושה ממתן רישיונות וגביית תמלוגים מחברות שונות שמעוניינות לפעול בשטח שלה.

     

    חברות שונות פועלות בשטחי TPL. חלקן כורות נפט גז טבעי, דלקים שונים ומשאבים אחרים. אחרות מעבירות קווי מתח סוללות ומתפעלות כבישים דרך השטחים. החלק הארי מהכנסות החברה מקורו בגביית אחוז מסוים מהכנסות החברות הללו כתמלוגים.

    אפיקי ההכנסה השונים של TPL

    מבחינתי, חברה פשוטה זה טוב. לפי באפט כמשקיע עליי לקנות עסקים שנמצאים ב-“תחום היכולת” שלי. אני לא מוצא דרך לערער על העיקרון הזה ולכן אני פועל לפיו- העסק של TPL ברור לי.

     

    כמותית החברה נראית טוב מאוד. מפירמידת הרווח, אנחנו יודעים שראשית יש להסתכל על השורה העליונה. בעשור האחרון הכנסות החברה גדלו בקצב משוקלל של 35.25% בשנה. השורה התחתונה של החברה גדלה בקצב דומה- 36.66% בשנה בעשור האחרון.

    הכנסות שנתיות
    רווח נקי

    שולי החברה גם נראים טוב מאוד: שולי רווח גולמי גבוהים מ-90%, שולי רווח תפעולי מעל 70% ושולי רווח נקי גבוהים מ- 50% באופן עקבי בעשור האחרון.

    את כל זאת החברה מצליחה לעשות בעזרת 99 עובדים בלבד, שכמעט ולא מתוגמלים במניות.

    מתחילת השנה המניה צנחה 37.5% ועדיין, בעשור האחרון מחיר המנייה עלה מעל 1500%!

    על פניו, החברה נראית רכישה מצוינת. אך עדיין ישנם כמה מאפיינים איכותיים של החברה  שמונעים ממני להשקיע בה.

    התלות בדלקים מאובנים

    העובדה שמרבית ההכנסות של TPL הן אחוז מסוים מהכנסות חברות המפיקות דלקים מאובנים בשטחה גורמות לכך שהכנסות TPL, כמו הכנסות החברות מהן היא גובה תמלוגים, תלויות בשינויים במחירי הנפט והגז הטבעי. לפיכך, הכנסות החברות אינן ניתנות לצפייה, כמו גם מחיר המניה שמשתנה בהתאם למחיר הדלקים המאובנים.

    התלות בדלקים מאובנים גם מעלה את התהייה- האם לחברה יש תוכנית ליום שאחריהם?

    השאיפה של מדינות המערב לעבור לאנרגיות מתחדשות בהקדם האפשרי עלולה לפגוע באפיק ההכנסה הגדול ביותר של TPL. עד כה, לא מצאתי בפרסומי החברה התייחסות מאין יגיעו ההכנסות במידה וצריכת דלקים מאובנים תרד באופן משמעותי בשנים הקרובות.

     

    בנוסף, מפריעה לי השפעת הפוליטיקה האמריקאית על החברה. למדתי שחברות שפעילותן מושפעת מהחלטות פוליטיקאים עלולות להיפגע כתוצאה משינויי מדיניות שאינם ניתנים לחיזוי. ב-2024 יהיו בחירות לנשיאות ארה”ב. אם ייבחר נשיא דמוקרטי, ככל הנראה הוא ימשיך את המדיניות הנוכחית שנותנת עדיפות משמעותית לאנרגיות מתחדשות.

    לשם מה הכסף?

    ל-TPL יש עתודות מזומנים מכובדות שגדלות עם הזמן, ואין לה חובות. נשאלת השאלה, בשביל מה הכסף?

    כמו שראינו קודם, הנהלת החברה מצליחה לשמור מעל 55% מהכנסותיה כרווחים! מה השימוש שהחברה מייעדת לכספים הללו? לא ברור האם החברה מתכננת להגדיל בצורה דרסטית את הדיבידנד וככל הנראה שהחברה לא תבצע רכישה חוזרת של מניות.

    ההנהלה מתנהגת מוזר

    בחודשים האחרונים קבוצת בעלי מניות החברה מנהלת תביעה כנגד הנהלת בחברה בנוגע ל”הצעה 4″ שהציעה ההנהלה. בקצרה, בהצעה ההנהלה מביעה את רצונה לבצע דילול מניות משמעותי כדי לגייס ממון שהחברה נדרשת לו. ההנהלה לא מפרטת לאיזו השקעה נדרש ההון שיושג מדילול בעלי המניות, והם כמובן מנגדים נחרצות למהלך.

     

    תהיות בעלי המניות מצטרפות לשאלה שנשאלה קודם- לאיזו מטרה החברה זקוקה לעתודות כסף כלכך גדולות? מדוע יש צורך לדלל את בעלי המניות הקיימים? איך הדילול הזה יביא להגדלת ההחזרים של בעלי המניות?

    החברה מעניינת אותי. העסק פשוט מאוד ואני מסוגל להבין אותו. עם זאת, לפני שאשקיע בחברה אני רוצה לסגור את השאלות המרחפות מעל ההשקעה. פניתי במייל לחברה כדי לקבל תשובות שאלות האלו. לצערי, לא חזרו אליי (לא שציפיתי).

    במידה ואתם מתעניינים בחברה, בנוסף לאתר החברה מצאתי בלוג נחמד מאוד שעוקב אחר החברה באדיקות רבה.

  • פירמידת הרווח

    באופן כללי, חברות קיימות כדי לייצר רווחים. החברה היא גוף משפטי נפרד מבעלי המניות שלה ומניותיה מייצגות אגד של זכויות וחובות חוזיות בין הגופים.

    אחת מהזכויות היא השתתפות בעלי המניות ברווחי החברה. במילים פשוטות, כבעלי מניות, יש לנו זכות משפטית לקבל נתח מסוים מהרווחים שחברה מייצרת.

    אבל איך חברה מייצרת רווחים? כדי לענות על השאלה הזו, פיתחתי לעצמי את “פירמידת הרווח”.

    הפירמידה מתארת את השלבים השונים בהם כסף מתגלגל בחברה ומה משפיע על הסכום העובר משלב אחד לשלב הבא. באמצעות הפירמידה אנשים המעוניינים להשקיע במניות ספציפיות מסוגלים להבין כיצד החברות מנווטות את הכנסותיהן ולזהות מי החברות הכדאיות ביותר להשקעה.

    פדיון (Revenues)

    סך ההכנסות של עסק כתוצאה מפעילות עסקית שוטפת – מכירת מוצרים/שירותים. מכונה גם “השורה העליונה” מפני שהוא מופיע בראשית דו”ח “רווח והפסד” של חברה.

    ברוב המקרים, ניתן לחשב את הפדיון לפי הנוסחה:

    עלייה מתמדת בהכנסות מייקרוסופט משנה לשנה
    הכנסות מייקרוסופט לרבעון 1, 2023

    הפדיון מהווה את הבסיס של פירמידת הרווח. ממנו מחסרים את הוצאות החברה בדרך ל-“שורה התחתונה”.

     

    רווח גולמי (Gross Profit)

    מתמטית, הרווח הגולמי מתקבל מהנוסחה:

    עלות המכר (Cost of Goods Sold) היא סך כל העלויות הקשורות ישירות בייצור מוצר ומכירתו: חומרי גלם, שכר עובדי הייצור, עלויות ציוד ושכירות מפעלי הייצור.

     

    במילים פשוטות, הרווח הגולמי מציג כמה מההכנסות על מוצר/שירות נשארו לאחר ניכוי עלויות הייצור.

     

    הרווח הגולמי מאפשר לכמת את היעילות בה חברה מייצרת את מוצריה. חברה יכולה להגדיל את הרווח הגולמי ע”י העלאת מחירי המוצרים, הורדת עלויות הייצור או ביצוע שניהם.  

     

    מדד טוב יותר ליעילות הייצור הוא שולי הרווח הגולמי (Gross Margin). זהו מבט על החלק היחסי (באחוזים) של הרווח הגולמי מכלל ההכנסות. מחושב ע”י:

    ניתן לבחון את שולי הרווח הגולמי לאורך הזמן וכך לבחון האם תהליכי הייצור נהיים יעילים יותר עם הזמן.

    שולי הרווח הגולמי של מייקרוסופט

    הואיל ושול הרווח הגולמי הוא מדד מנורמל, הוא אינו מושפע מגורמים כמו אינפלציה או העלאת מחירים, שעשויים להגדיל את הרווח הגולמי ולהציג מצג שווא של שיפור היעילות, כאשר בפועל יעילות הייצור לא השתנתה (או קטנה).

     

    אמחיש בעזרת דוגמה:

     

    נניח שבשנת 2022 מכרתי חולצה אחת ב-100 ₪ ועלות הייצור שלי הייתה 10 ₪. מחישוב פשוט נקבל שהרווח הגולמי שלי היה 90 ₪ ושולי הרווח הגולמי- 90%.

     

    ב-2023 הייתה אינפלציה של 10% שגרמה לעלות הייצור שלי לגדול ל-11 ₪. לכן, החלטתי להעלות את מחיר החולצה בהתאם לאינפלציה למחיר של 110 ₪ . החישוב הפשוט יגלה שהרווח הגולמי כעת הוא 99 ₪, עלייה של 10% (9 ₪ ) בשנה אחת! נשמע טוב לא?

     

    לכאורה, עושה רושם שייצור החולצה יעיל יותר ומשאיר לי סכום גדול יותר מההכנסות. אך חישוב פשוט מראה כי שולי הרווח הגולמי לא השתנו ועדיין עומדים על 90%.

     

    במילים פשוטות, אמנם נשאר לי סכום גדול יותר של כסף ביד, אך תהליך הייצור שלי לא נהיה יעיל יותר כי גודל החתיכה מהעוגה נשאר זהה.

    בנוסף, ניתן להשתמש בשול הרווח הגולמי להשוואה בין חברות שונות שלהן שעלויות הייצור וההכנסות שלהן אינן זהות.

    רווח תפעולי (Operating Income)

    סכום הכסף הנשאר לחברה לאחר שקלול ההוצאות התפעוליות (הוצאות שוטפות) מפעילותה העסקית. הוצאות תפעוליות נובעות מפעילות סדירה של העסק: שכר עובדים שאינם עוסקים בייצור (עובדי מכירה והנהלה), ירידת ערך ציוד ייצור עקב בלאי, שירותים בסיסיים (חשמל, מים וכד’), שיווק, שילוח, מחקר ופיתוח והחזרי חובות.

     

    מתמטית:

    הרווח התפעולי אינו משקלל בתוכו מיסים או הוצאות חד-פעמיות (תשלום לעו”ד לדוגמה).

     

    הגדלת הרווח התפעולי משמה שהנהלת החברה מסוגלת להגדיל את ההכנסות תוך שליטה בכלל ההוצאות התפעוליות ועלויות הייצור של העסק.

     

    בדומה לשולי רווח גולמי, ניתן לחשב גם את שולי הרווח התפעולי של החברה. 

    הם מספקים מבט מנורמל שמודד את יעילות הפעילות השוטפת של החברה ומאפשר לראות כיצד היא משתנה לאורך הזמן או להשוות את יעילות הפעילות השוטפת של חברות שונות.

    הרווח התפעולי לרבעון 1, 2023. מייקרוסופט.
    שולי הרווח התפעולי לאורך השנים.

    רווח נקי (Net Income)

    השורה התחתונה. סך הכסף שנשאר לחברה לאחר קיזוז מיסים, ריביות על חובות, השקעה בחברות אחרות ותשלומים חד-פעמיים (הוצאות משפט לדוגמה), בנוסף לעלויות המכר וההוצאות התפעוליות.

     

    מחושב לפי

    הרווח הנקי עשוי לכלול אפיקי הכנסה נוספים שאינם חלק מההכנסות על מכירת מוצרי/שירותי החברה (ריביות על השקעות לדוגמה).

     

    אם הרווח הנקי חיובי, החברה הרוויחה כסף. לחילופין, רווח נקי שלילי משמעותו שהחברה הפסידה כסף.

     

    בסופו של דבר, זהו סכום הכסף שבעלי המניות יכולים לקבל מהחברה. החברה יכולה להשתמש בכסף זה להשקעות נוספות לצורך גידול, לחלק אותו כדיבידנד או להשתמש בו לרכישה חוזרת של מניות החברה מהשוק.

     

    שולי הרווח הנקי הם המדד הסופי לרווחיות החברה. זהו היחס בין הרווח הנקי לסך הכנסות החברה. ככל ששולי הרווח הנקי גבוהים יותר, כך החברה רווחית יותר. כלומר, נתח גדול יותר מההכנסות מגיע אל בעלי המניות.

    הרווח הנקי של מייקרוסופט לרבעון 1, 2023.
    שולי הרווח הנקי לאורך השנים. מייקרוסופט.

    רווח למניה (EPS-Earnings per Share)

    הרווח למניה מודד את כמות הכסף מתוך הרווח הנקי לו זכאי אדם המחזיק המניה אחת של החברה.

    אדם המחזיק ביותר ממניה אחת זכאי לנתח מהרווח הנקי בהתאם למספר המניות שבבעלותו. כבעלי מניות, שאיפתנו היא לראות את הרווח למניה עולה עם הזמן. ניתן להגדילו ע”י הגדלת הרווח הנקי- יותר הכנסות / פחות הוצאות, או ע”י הקטנת מספר מניות החברה הקיימות בשוק (רכישה חוזרה).

    רווח למניה רבעוני של מייקרוסופט
    מספר מניות מייקרוסופט בשוק. לאורך הזמן החברה עוסקת ברכישה חוזרת של מניות.
    הכנסות מייקרוסופט לאורך השנים. הגידול ברווח למניה מתאים לגידול בהכנסות.
  • הפוסט הקודם עסק בכל הסיבות שבגללן החלטתי למכור את כל מניות דיסני שהחזקתי. זו הייתה החלטה לא פשוטה מפני שצעד זה הביא לנעילת הפסד של 22% על ההשקעה.

     

    בפוסט הנוכחי ארחיב על נדבך משמעותי מאוד בתזת הקנייה של דיסני- הקניין הרוחני שלה. נבחן את השינוי שחל בו לאורך הזמן וכיצד הוא מדגים כי על משקיעים חייבים לשמור על גמישות מחשבתית.

     

    זאת אעשה ע”י מעקב אחר קו המחשבה של ג’וזף קרלסון- יוטיובר השקעות שאני מאוד מעריך. צפיתי בכל הסרטונים שהוא הוציא, אני תומך בו ב-Patreon, למדתי ממנו המון ועקבתי אחריו לכמה השקעות, דיסני ביניהן. בפוסט קיימים קטעים מסרטונים שונים מערוץ היוטיוב שלו. כך נראה כיצד הוא מדגים גמישות מחשבתית ועורך שינויים בתזת ההשקעה שלו, לאור השתלשלות העניינים לאורך הזמן.

    נתחיל.

     

    בנובמבר 2019 השיקה דיסני את שירות הסטרימינג העיקרי שלה דיסני+. התוכן הזמין לצפייה בשירות זה כלל את הקניין הרוחני שדיסני רכשה (מארוול ומלחמת הכוכבים למשל), בנוסף לסרטים והסדרות המקוריים שדיסני הפיקה.

     

    זמן קצר לאחר מכן התראיין מנכ”ל נטפליקס ריד הייסטינגס בפאנל של הניו-יורק טיימס ונשאל על המתחרות של נטפליקס. הייסטינגס ציין את דיסני כמתחרה המובילה של נטפליקס ופרגן לה מאוד “…אנחנו לא מודאגים מהם, אנחנו מעריצים אותם. אני אעשה מינוי, יש להם תוכניות נהדרות…”

    בקטע הריאיון הזה, אנחנו מגלים את מה שכיניתי בפוסט הקודם כ”צד החזק ביותר של דיסני”- הקניין הרוחני שלה. הנכס הזה הוא תוצר תהליך בנייה ארוך שנים.

     

    הקורונה והסגרים שהוכרזו בעקבותיה הובילו לצמיחה אסטרונומית במספר המנויים לדיסני+. תעשיית הבידור בארה”ב הספידה את הקולנוע בטענה שהפלטפורמה תיזנח לטובת שירותי הסטרימינג. באמצעותם חברות הסטרימינג יפיצו תכנים ישירות למכשירי הטלוויזיה של הלקוחות, דבר שישפר את חווית הצפייה של הלקוחות ואת רווחי החברות.

     

    בעקבות קצב הגידול האסטרונומי במספר המנויים (5 מיליון מנויים בחודש!), משקיעים פנו לדיסני בבקשה לביטול הדיבידנד. לדבריהם, הבעיה הגדולה של דיסני הייתה השקעה נמוכה מידי ביצירת תוכן חדש ביחס למתחרות. לדידם, הפניית הכספים, כ-3 מיליארד דולר, למימון תכנים חדשים תועיל יותר לחברה. 

     

    כל אלו תרמו לחיזוק התחושה שצפוי לדיסני+ עתיד מזהיר. לכן, למרות שפרקי השעשועים, הקולנוע והקרוזים היו סגורים, המשקיעים המשיכו להשקיע ומחיר המניה המריא

    לדעתי (ולדעת יוסף) החלק המשמעותי ביותר לדיסני ב- 15 השנים האחרונות הוא הקניין שדיסני רכשה: התוכן של אולפני מארוול (MCU) ולוקאס פילם (מלחמת הכוכבים).
    מותגים אלו אפשרו לדיסני לייצר תוכן איכותי ונערץ ביעילות גבוהה בהרבה מהמתחרות. נטפליקס לדוגמה, הייתה צריכה להמציא כל הזמן סדרת מותג חדשה.

     

    שירות הסטרימינג המשיך להתפתח בכיוון הרצוי. בתחילת 2021 דיסני דיווחה על מעל 100 מיליון מנויים לדיסני+. בשנה וחצי הם הצליחו להגיע ליעד שנטפליקס עבדה 10 שנים להשגתו.


    סדרות מארוול כמו “וונדה וויז’ן”, “קפטן אמריקה וחייל החורף” ו-“לוקי” התווספו לסדרות האחרות בדיסני+ כמו “המנדלוריאן” שקיבלו ביקורות מעולות ב- IMDB. 

    כל אלו המחישו עד כמה בסיס התוכן של החברה חזק והגדילו את הציפייה לגבי מה שטומן העתיד.

    זה היה השיא.

     

    בשנת 2021 תכניות החיסונים המאסיביות של ממשלות מערביות אפשרו למיליוני אנשים לצאת מהסגרים. החזרה לעבודה והאפשרות לבילוי שעות הפנאי מחוץ לבית הביאו להאטה משמעותית בקצב גידול המנויים לדיסני+. בעקבות כך, צנח גם מחיר המניה.

     

    בנובמבר 2021 מנכ”ל החברה דאז, בוב צ’ייפאק התייחס לנושא בראיון. מבחינתו הכול פעל לפי התוכנית- ההאטה בגידול המנויים נתפסה בעייתית בעיני וול-סטריט, לא דיסני. הוא הרגיע וחזה 260 מיליון מנויים ברחבי העולם עד 2024.  

     

    עם זאת, ג’וזף שם לב לפרטים הקטנים. באותו ראיון צ’ייפאק הבטיח שמספר השווקים בהם תהיה אפשרות להתחבר לדיסני+ יכפיל את עצמו עד שנת 2024. נקודה נוספת שצ’ייפאק מעלה הוא שדיסני מתכננת להוציא עוד תוכן חדש. הרבה תוכן חדש. צ’ייפאק סיפר כי 340 סדרות מקור מתוכננות לשווקים הבינלאומיים בשנתיים הקרובות לדיסני+.

    ג’וזף אמר כי ההבטחות האלו מוגזמות, אך סבר שדיסני יכולה לעמוד בכך.

    לדעתי זו הנקודה בה החל הכשל של דיסני.

     

    כדי להבין מדוע נבחן את מספר הסרטים והסדרות לשנה שאולפני מארוול ייצרו מתחילת יצירת ה-MCU.

    נשים לב לממצא מעניין. עד לרכישה ע”י דיסני, בשנת 2017, אולפני מארוול הוציאו 2 סרטים בשנה. בסוף השלב השלישי של ה-MCU (הרכישה התרחשה במהלכו), המספר עמד על 3 בשנה. בשנת 2020, עקב הקורונה לא יצאו סרטים כלל.

     

    פתאום, החל מ-2021, אנחנו מופצצים בתוכן של מארוול. מעל 3 סרטים ו-4 סדרות בשנה, בשנתיים האחרונות! זה המון תוכן ונשאלת השאלה, האם מישהו מבקר את איכות התוכן הזה? בתור עוקב נלהב של ה-MCU, אני חייב לציין שכבר תקופה ארוכה אני לא מתלהב מתוכן חדש של מארוול.

     

     

    על טעם וריח אין להתווכח.

    דבר נוסף שאי אפשר להתווכח עליו הוא העלייה הקיצונית בתדירות הפקת התכנים בשנתיים האחרונות ועל השפעתה.

     

    בשלבים 1-2 של ה-MCU, יצאו מעט סרטים בשנה ודירוגם היה לא אחיד. שלב 3 של ה-MCU התפרש על 4 שנים ומאופיין בדירוג אחיד וגבוה מאוד. שלב 4 מאופיין בהרבה יותר תכנים, תנודתיות גבוהה בדירוג ושתי נפילות גדולות בשנתיים.

     

    דוגמה לכך הם שני סרטי הפנתר השחור. השוואה בין דירוג הראשון (שלב 3) לדירוג השני (שלב 4) מראה כי דירוג הסרט השני נמוך בהרבה מדירוג הראשון.

    תוסיפו לכך הפקת תכנים נוספים כמו תכני מלחמת הכוכבים, סרטים וסדרות אנימציה, ותקבלו המון תוכן בזמן קצר מאוד. דבר שמתבטא בירידת איכות התוכן, כפי שדיברתי עליה בפוסט הקודם.

     

    באחד הסרטונים האחרונים שג’וזף הוציא הוא מדבר על הסרט “האחים סופר-מריו” שיצא לאחרונה. בסרטון משווה ג’וזף את עולם התוכן של נינטנדו לזה של דיסני.

    מסתבר שישנה תופעה של “רווית תוכן”, כל אחד מכיר אותה.
    היא מורגשת בעוצמה בעיקר בסדרות עם מספר רב של עונות. בשלב מסוים, התוכן נהיה דומה מאוד למה שכבר ראינו ואנחנו לא מופתעים. אין דבר חדש ואנו ממשיכים לצפות מכורח ההרגל.

     

    זו מחלה שמדביקה הרבה אולפני הפקות בשנים האחרונות בהוליווד- יצירת סרטי המשך המבוססים על אותו קו עלילה, במקום יצירת סיפורים חדשים. דיסני נדבקה במחלה הזו עם תכני מארוול ומלחמת הכוכבים. 

    התוצאה- ירידה באיכות כל ההפקות של דיסני.

     

    כשאני קורא את הפוסט הנוכחי וחוזר לפוסט הקודם אני מגלה שלאורך הזמן הכתובת נרשמה על הקיר.
    דיסני נקטה המון פעולות שהניבו הכנסות גדולות בפרק זמן קצר. הן הביאו לפגיעה באיכות התוכן ובציפיית הלקוחות להפקות חדשות. 

     

    אסיים בהדגשת הנקודה הבאה: משקיע צריך לדעת למה הוא החליט להשקיע בחברה. עליו לעקוב אחריה לאורך הזמן ולבחון את רלוונטיות תזת ההשקעה.
    במידה והמצב משתנה, המשקיע צריך לשמור על גמישות מחשבתית ולהעריך מחדש את השקעתו. אם מצב החברה השתנה ולא תואם את תזת ההשקעה, עליו לשקול את צעדיו ואולי אף למכור.  

  • למה מכרתי את דיסני בהפסד?

    ב-07.02.23 מכרתי את כל מניות דיסני שהחזקתי. סגרתי את הפוזיציה בהפסד של 22%. יום לאחר מכן, דיסני פרסמה את דוח רבעוני שהיה טוב מהצפוי. מאז, המניה הייתה מאוד תנודתית- המחיר קפץ ב-6% וחזר למחיר בו מכרתי תוך 3 ימים.

    מניית דיסני בשבוע פרסום הדוח הרבעוני. ההתלהבות דעכה מהר מאוד

    מתחילת 2023 ועד יום המכירה המניה עלתה ב-25.5%! המשקיעים מתלהבים ממנה. במכירה הסתכנתי בנעילת הפסד עצום בתקופה בה דיסני מתקנת את ההפסדים של 2022.

    מניית דיסני מתחילת השנה. האם מגמת העלייה תמשיך?

    אם כך, למה למכור? למה להסתכן בפספוס גל עליות נוסף?

    אין דבר שיכול להוביל לביצוע השקעות גרועות כמו הפחד מהחמצה (FOMO) שאדם מפתח כאשר הוא רואה עליית מחירי כל המניות בהן הוא לא מחזיק.

    כדי להימנע מנפילה למלכודת הזו, כתבתי רשימה המפרטת את הסיבות בגללן החלטתי לסגור את הפוזיציה.

    דיסני מסתבכת פוליטית

    במרץ 2022, דיסני פרסמה הצהרה פומבית בה היא גינתה חוק שהעבירה ממשלת פלורידה. בעקבות הגינוי, ממשלת פלורידה העבירה החלטה האומרת כי החל מיוני 2023 דיסני תאבד את הזכויות המיוחדות שניתנו לה על מחוז Reedy-Creek. זכויות אלו נתנו לחברה אוטונומיה מיוחדת על המחוז.

     

    דיסני קיבלה את האוטונומיה הזו מממשלת פלורידה בשנת 1967. במסגרתה, החברה הייתה האחראית הבלעדית לפיתוח וניהול המחוז. דיסני יכלה לבנות כל דבר ב”דיסני-וורלד” (פארקים, בתי מלון , עסקים…) כראות עיניה, ללא מתן דין וחשבון לרגולטור בנוגע לתקנות בנייה, ניקוז וכל הכרוך בפיתוח פרויקט נדל”ני.

     

    האנלוגיה הישראלית המתאימה תהיה תרחיש דמיוני בו חברה כלשהי תוכל לפתח תכניות בנייה כלשהן באזור מסוים בישראל, מבלי לעבור את כל התהליך הבירוקרטי הקיים.

     

    במשך 50 שנים דיסני נהנתה מן האוטונומיה הזו. בעוד ארבעה חודשים היא תאבד גם הטבות מס שיעלו לה עשרות מיליוני דולרים בשנה, וגם את האוטונומיה שמאפשרת לה לפתח את הפארקים שלה ללא התחשבות בגחמות ובבירוקרטיה של הממשל המקומי.

    התוכן של דיסני נהיה גרוע

    האלמנט החזק ביותר של דיסני הוא הקניין הרוחני שלה. ליתר דיוק, הקניין הרוחני שמקודם בדיסני+.
    עם זאת, ההרגשה היא שבשנתיים האחרונות החברה עסוקה בקידום אג’נדה פרוגרסיבית יותר מאשר ביצירת תוכן איכותי.

    השלב הרביעי של ה-MCU כלל סרטים וסדרות שאיכותם משמעותית נמוכה מהקודמים להם בסדרה, אך הורגשה בכל אחד מהם האג’נדה הפוליטית המקודמת.

    קטגוריית סרטי הילדים כללה גם כן מספר סרטים וסדרות שהיו תחת מחלוקת בשל קידום אג’נדה פרוגרסיבית וכשלו בקופות או בשירותי הסטרימינג.

    כבעל מניות, מפריע לי כאשר החברה שמה לה בראש מעייניה קידום אג’נדה פוליטית מסוימת, על פני איכות התוכן שהם מייצרים.

    מכירת זכויות שידור הקניין הרוחני

    כשהוקם את שירות הסטרימינג “דיסני+” ב-2019, בוטלה האפשרות של חברות מתחרות כמו נטפליקס לשדר את התוכן של דיסני. מהלך זה נועד להבטיח כי מנויים חדשים יצטרפו ל”דיסני+” כדי לצפות בתכנים הבלעדיים והאיכותיים האלו. 

    בשלוש השנים האחרונות הרווחיות של דיסני נפגעה קשות. סגרי הקורונה הביאו לסגירת הפארקים והקרוזים, ההשקעה הכספית האדירה בפיתוח “דיסני+” פגעה ברייטינג של ערוצי הכבלים של דיסני, כלומר, בהכנסות מפרסומות מהם.
    התפתחויות כאלו גורמות למשקיעים להיות מאוד לא מרוצים.

    כעת, לדיסני יש מעל 160 מיליון מנויים לדיסני+, אך השירות עדיין אינו רווחי. בתחילת החודש דיסני הודיעה על מכירת זכויות שידור התוכן שלה לשירותים מתחרים. ככל הנראה כדי להגדיל את ההכנסות ולפייס את המשקיעים.

    אני רואה זאת כניסיון מהיר להגדלת רווחים קצרת טווח. מהלך אימפולסיבי שאינו חלק מאסטרטגיה לטווח ארוך. בעיני ירייה כזו מהמותן היא אקט נואש של הנהלה חסרת מעוף.

    דרמה ובזבוז כספים בהנהלת החברה

    בפברואר 2020 מנכ”ל החברה ב- 15 שנים האחרונות, בוב אייגר, יצא לגמלאות. לתפקיד המנכ”ל נכנס בוב צ’ייפאק, אותו מינה אייגר ליורש. 

    רצה הגורל, ולמנכ”ל הנכנס ציפתה הרבה עבודה. חודש לאחר כניסתו לתפקיד החלו סגרי הקורונה בארה”ב. הפארקים והקרוזים נסגרו, אנשים לא יכלו ללכת לקולנוע ודיסני הייתה צריכה לחשב מסלול מחדש. 

    צ’ייפאק החליט להיכנס בכל הכוח לעסקי הסטרימינג. זה עבד, בעיקר לאור העובדה שלאנשים לא היה שום דבר לעשות. מרבעון לרבעון מספר המנויים גדל בקצב מטורף ומניית החברה עלתה בקצב מסחרר.
    המשקיעים היו מרוצים.

    מניית דיסני ב-5 השנים האחרונות.

    מאחורי הקלעים לא הכול היה ורוד. מסתבר שצ’ייפאק הסתכסך עם כל מי שיכל: מאנשי הנהלה אחרים בדיסני, שחקנים מובילים בתעשייה (הסקנדל עם סקרלט ג’והנסון) והממשל בפלורידה. 

     

    הצרות הללו והקריסה הדרמטית במחיר המניה ב-2022 הביאו לפיטוריי צ’ייפאק בנובמבר אשתקד ולתפקיד המנכ”ל הוחזר בוב אייגר. 

     

    מסתבר שלאורך כל כהונת צ’ייפאק, בחש אייגר בקדרה. הוא היה מדבר עם חברי דירקטוריון והנהלה, ואף יוצא בגלוי כנגד התנהלות מחליפו בתקשורת.

    לכאורה, כעת נשמע שהכול נפלא. צ’ייפאק היה המקור לכל הבעיות. משחזר אייגר האגדי לתפקיד אפשר לצפות רק גדולות לדיסני. אלא שאז, הגיע המשקיע האקטיבי נלסון פלץ.

     

    בינואר 2023, פרסמה חברת ההשקעות של פלץ, TRIAN, דו”ח שבו היא סוקרת את דיסני ומפנה אצבע מאשימה כלפי המנכ”ל הנוכחי אייגר, וצוות ההנהלה שעובד תחתיו.

     

    בדו”ח מאשים פלץ את חברי ההנהלה בקבלת תשלומי פיצויים אדירים, בזמן שמניית החברה מפגרת באופן עקבי אחרי מדד ה-S&P500, לאורך כהונת כל אחד מחברי ההנהלה.

    באופן ספציפי, הוא מציין לרעה את הפיצויים שקיבל אייגר בארבע השנים, 2017-2021, כ-216 מיליון דולר, בזמן שהמשקיעים ראו החזרים גרועים מאוד להשקעה שלהם.

    נכון לעכשיו, בדו”ח הרבעוני האחרון דיסני הודיעה על החזרת הדיבידנד, פיטורי 7000 עובדים וביצוע מהלכי התייעלות. 

    בינתיים, נראה שהנהלת החברה נשארה זהה והיא רוכבת על טרנד הפיטורים שסוחף את תעשיית הטק. 

     

    לאור הסיבות הנ”ל, אני משוכנע שעשיתי את המהלך הנכון. גם אם מחיר המניה ימשיך לעלות, השתכנעתי שהצעד הנכון היה למכור ולהשקיע את הכסף שלי בחברות טובות יותר.